מכירות את זה שאתן לבד באוטו, ברמזור, מקשיבות לשיר אהוב במיוחד
ושרות תוך כדי ריקוד בכסא? ואז פתאום מרגישות שמישהו מסתכל עליכן. מפנות את המבט הצידה, פוגשות בעיניים של נהג או נהגת ברכב ליד, שמיד מסובבים חזרה את הראש.
האם תמשיכו לשיר ולפזז כמו מקודם?
אנחנו שמות לב כשמתבוננים בנו, גם אם זה במקרה, תמים לגמרי, ואנחנו לא עושות שום דבר חשוב
כעת דמיינו שאתן בשירותים בעבודה.. למספר 1 מה שנקרא.. ובטעות מישהי מנסה לפתוח את הדלת. תעצרו? תיבהלו קצת אולי..
שאנחנו מרגישות שצופים בנו, העכבות שלנו תופסות פיקוד. לא לכולנו זה פשוט to dance as if no one is watching
גם לגוף שלנו יש תגובה פיזית לכניסה של זרים ברגעים אינטימיים, אפילו לרגע פשוט למדי כמו פיפי.
אז למה זה נראה הגיוני לבתי החולים ומערכת הבריאות שנשים ילדו בסביבה שהיא כל כך ההיפך מאינטימית? האם זה הגיוני גם לנשים היולדות או שהן פשוט לא עצרו לרגע לבדוק עם עצמן האם זה מתאים להן בכלל? אולי הניחו שאין להן ברירה.
אז זהו, שיש. בקורס הכנה ללידה בשיטת "פשוט ללדת" אנחנו לומדות על כל ההורמונים המשתתפים בתהליך הלידה, וכיצד ההורמונים האלה, בניהם משכחי הכאבים הטבעיים שגופנו יודע לספק לנו, זקוקים לאמא רגועה ונטולת סטרס ואנדרלין ככל שניתן. את הדברים האלה לא כל כך מלמדים בבתי הספר לרפואה או מיילדות. לא תמיד הצוות הנוכח בחדר הלידה מבין שלידה היא אירוע רגשי, שהאישה שמולם אינה רק מיכל לתינוק.
הגוף והנפש שלנו קשורים בכל מצב ובוודאי שבזמן הלידה. במהלך הלידה הגוף שלנו משחרר קוקטייל הורמונים מדויק על מנת לקדם את הלידה ולשכך כאבים. על הורמון האהבה, אוקסיטוצין, לבטח שמעתן וגם על האנדרופינים - משכחי הכאבים הטבעיים של הגוף. כדי לאפשר לכל התזמורת הזו לנגן, האישה צריכה כמה שפחות הפרעות וכמה שיותר אמונה בעצמה, בגופה ובתינוק/ת. דמיינו שאתן רצות מרתון ובמקום אנשים שמעודדים ותומכים לאורך המסלול יש רק אנשים שמחזיקים שלטים שמעוררים בכן ספק, ששואלים נו כבר שורפים לך השרירים ממש? אולי עכשיו תוותרי? נשמע הזוי נכון?
מכירות את זה שדווקא בקילומטרים האחרונים והכי קשים, הרבה רצים ורצות מספרים שהם פתאום קיבלו second wind, מעין בוסט של אנרגיה לקראת הסוף. זה משהו שהגוף שלנו יודע לעשות. להתגייס למעננו ברגעי מאמץ קשים. צריך רק לאפשר לו.
על כיצד לבחור היכן ללדת נדבר בהזדמנות אחרת, אך גם בחדר לידה רגיל נשים יולדות לידות נפלאות. זכרו שתפקידכן להיות אמהות טובות, לא בהכרח מטופלות טובות. תכינו תוכנית לידה (גם על זה נלמד בקורס), קחו דולה אם זה מתאפשר, חזקו את ידיו של בן הזוג להיות שומר הסף ולהתעקש שאך ורק אנשים נחוצים ייכנסו לחדר הלידה, השקיעו מחשבה בכיצד להנעים את האווירה (אורות כבויים, מוזיקה, ריחות נעימים). הרי הולכת להיות לכן לידה רגועה ונעימה, כדאי שהסביבה תתאים גם היא את עצמה.