Search
  • ליאור הדיה

כאב בלידה - ממה הוא מושפע?


השאלה שמטרידה הרבה נשים לקראת לידה ראשונה היא באמת, תכלס, כמה זה כואב? כמו מה זה מרגיש? יש המון התעסקות סביב הנושא. אנחנו חשופות לסיפורים שונים ומגוונים, של נשים שאמרו שהכאב היה כה קשה שהן הרגישו שהן הולכות למות, ולעומתן נשים שאמרו שבשום שלב הן לא הרגישו שזה יותר מידי עבורן. אז איך אפשר להסביר את זה? מה הם הגורמים שמשפיעים על איך נרגיש במהלך הלידה?

באתר הסופר אינפורמטיבי ומרתק ששמו Evidence based birth - לידה מבוססת ראיות – עלה השבוע בלוג שעוסק בדיוק בזה. אביא כאן את עיקרי הדברים. כותבת הבלוג היא ד"ר רבקה דקר, שהיא גם אחות וחוקרת במקצועה. היא אמא לשלושה ילדים ובעקבות הלידה הראשונה שלה שהייתה התערבותית במיוחד, בניגוד גמור למה שקיוותה, היא החליטה שההחלטות בלידות הבאות שלה יהיו "מבוססות ראיות" ולא מבוססות נהלים. סקרתי בעבר פוסט שלה בנוגע להשפעת עירוי בלידה על הנקה, מוזמנות להציץ...

וכעת לעניינינו. בהולנד, רק 22% מהנשים יולדות בעזרת אפידורל לעומת 61% בארה"ב. חוקרים ראיינו לאחרונה 40 נשים אחרי לידה ללא משככי כאבים כדי לנסות ולהבין איך הן חוו את כאבי הלידה.

הם מצאו כי לנשים שבחרו ללדת לידה טבעית ללא התערבות תרופתית היו אמונות דומות:

הן האמינו כי לידה היא תהליך נורמלי וטבעי.

הן בטחו ביכולת של גופן ללדת.

הן האמינו שעדיף להימנע מתרופות נגד כאב אלא אם הן הכרחיות

הן ראו את הכאב כמשהו שניתן להתמודד איתו ולקבל אותו כחלק נורמלי מתהליך הלידה.

היה להן חשוב להיות בשליטה במהלך הלידה ולכן הן לא רצו אפידורל.

גם באוסטרליה חוקרים ראיינו נשים כדי להבין את הקשר בין הלך הרוח של נשים בלידה לבין האופן בו הן חוות את הכאב. הנשים שהעידו כי הצליחו להתמודד טוב יותר עם הכאב היו אלה שהצליחו להישאר ממוקדות על הכאן ועכשיו, בהווה, במהלך הלידה. הנשים האלו סיפרו שבמהלך ציר, הן לא חשבו על הציר הבא. הן איבדו תחושת זמן, הן ראו בכאב בלידה כאב מקדם עם מטרה טובה. זה לא אומר שלא כאב להן – חשוב להדגיש. הכאב היה שם, הן פשוט הסכימו לקבל אותו ולא היו בהתנגדות או בלחץ.

בניגוד אליהן, הנשים שחוו את הכאב כמאיים ומפחיד ורצו משככי כאבים היו אלה שסיפרו כי הן הסתכלו על השעון וכל דקה הרגישה כמו שעה, שהן חוו הסחות דעת מהסביבה, שהן חששו כל הזמן מהציר הבא.


William Stitt on Unsplash

החוקרים תיארו גם משהו שנקרא אפקט נוסיבו. על אפקט פלסיבו בטח שמעתן; אם לוקחים תרופת דמה ומצפים לשיפור במצב אז חווים השפעה טובה. אפקט נוסיבו בעצם בוחן את הצד השני, איך ציפייה שלילית יכולה להגדיל את רמת הכאב.

תחשבו רגע על ילד שנופל ומקבל מכה. אם נגיב בבהלה גדולה, נצעק משהו בסגנון אוי ואבוי, הוא יחווה את הכאב כיותר חזק. אם נשמור על רוגע ונאמר "נפלת, אתה בסדר?" הוא יחווה את זה אחרת לגמרי. ברמה מסוימת, ציפייה לכאב דרמטי ובלתי נסבל יכולה להגשים את עצמה.

הכאב הוא במידה מסוימת פרשנות של המוח. לאמונות שלנו על הכאב והידע שלנו על המתרחש במוח ובגוף בזמן הכאב יש השפעה על חוויית הכאב. בנוסף, בזמן לידה משתחררים הורמונים רבים בגוף שגורמים לכך שהתחושות שלנו מועצמות. אם אנחנו מגיעות ללידה מלאות בפחד ומחשבות שליליות, התחושות האלו יגברו ויובילו לכך שנחווה את הכאב בלידה כדרמטי ואף טראומטי. לעומת זאת, אם אנחנו מגיעות ללידה עם הבנה של התהליך הפיזי, אמון בגוף וציפייה חיובית, התחושות האלו יועצמו. אלו בדיוק הדברים שאנחנו מדברות עליהם במהלך הקורס. יחד עם הידע והתרגול של ההרפיות והנשימות, האישה יכולה להישאר מכונסת בעצמה, לנטרל ככל הניתן את השפעות הסביבה ולהישאר ממוקדת בהווה. לנשום בכל ציר, להרפות בהפוגות. זה הופך את הכאב למשהו שאפשר להתמודד איתו.

איך הסביבה משפיעה על האופן בו נשים חוות את התחושות בלידה? אין ספק שהסביבה יכולה להגדיל את רמת הסטרס, המתח, שמוביל ליותר רגישות לכאב. מחקר שבדק 300 נשים בלידה ראשונה ו300 נשים בלידה חוזרת שילדו בבתי חולים גילה מסקנות מעניינות. עבור נשים בלידה ראשונה, ריבוי אנשים בחדר הלידה והגבלת התנועה שלהן היו מקורות הסטרס העיקריים. הנשים בלידות חוזרות ציינו כי רעש בחדר הלידה והגבלה על שתיה היו הגורמים העיקריים לעליה בסרסט אצלן. גורמים נוספים היו הטמפרטורה בחדר, אור חזק מידי וגם התחושה שצופים בך. כשאנחנו מרגישות שצופים בנו המוח משחרר את הורמוני המתח שמשפיעים על איך נחווה את הכאב בלידה.

מעניין לציין כי מחקר שבדק ב17,000 לידות בית בארה"ב מצא כי רק 281 מתוך הנשים שילדו בבית, פחות מ2%, עברו לבתי חולים כדי לקבל משככי כאבים. במילים אחרות, 98% מהנשים שילדו בסביבה ביתית הצליחו להתמודד עם הכאב.

הנקודה האחרונה במאמר מנסה למצוא את הקשר בין רמת הכאב לשביעות הרצון של נשים מחווית הלידה. האם רמת כאב נמוכה = שביעות רצון גבוהה ולהיפך? ממש לא. שביעות הרצון של נשים בלידה מושפעת מארבע דברים עיקריים:

  1. הציפיות שהיו להן לפני הלידה ועד כמה חווית הלידה הייתה דומה לציפיות,

  2. התמיכה שקיבלו מהצוות הרפואי,

  3. מערכת היחסים בינן לבין הצוות,

  4. עד כמה האישה הייתה מעורבת בהחלטות שהתקבלו במהלך הלידה.

זו נקודה קריטית שהלוואי וצוותי בתי החולים בארץ יפנימו במהרה. הלידה אינה תהליך גופני בלבד – לרובד הנפשי יש השפעה גדולה על הגוף הפיזי ועל ההרגשה של היולדת לאחר הלידה.

אישה שמקשיבים לה, שמכבדים את רצונותיה ופועלים בשיתוף מלא איתה כדי לעזור לה להגשים אותם – יהיו אשר יהיו – תהיה לה חווית לידה טובה גם אם לא הכל ילך לפי התכנון.


56 views

© 2017 כל הזכויות שמורות לליאור הדיה

0528458050

  • Facebook

רעננה