Search
  • ליאור הדיה

עירוי בלידה - איך זה קשור להנקה?



אחד הדברים המדהימים במקצוע שלנו זה שכל הזמן יש עוד ועוד ללמוד. רציתי לספר לכן על בלוג ממש מרתק שנקרא Evidence Based Birth או "לידה מבוססת ראיות" בעברית.

כותבת הבלוג היא ד"ר רבקה דקר, שהיא גם אחות וחוקרת במקצועה. היא אמא לשלושה ילדים ובעקבות הלידה הראשונה שלה שהייתה התערבותית במיוחד, בניגוד גמור למה שקיוותה, היא החליטה שההחלטות בלידות הבאות שלה יהיו "מבוססות ראיות" ולא מבוססות נהלים. בבלוג שלה היא מדברת על כל מיני נושאים שנראים מורכבים בצורה פשוטה וקלה להבנה, מציגה סיכומי מחקרים ומסקנות שנובעות מראיות של ממש. מרתק, כבר אמרתי.

ע"פ גישת "פשוט ללדת" כדאי לנו כאמהות ואבות לצבור כמה שיותר ידע על תהליך הלידה, כדי שנוכל לשאול שאלות נכונות ולקבל החלטות מושכלות ומודעות. לכן אנחנו גם מדברות בקורס על נהלים הנהוגים בבתי החולים, אילו אלטרנטיבות קיימות ומהן ההשפעות, על מנת שכל זוג יעשה את החושבים שלו לקראת הלידה ויחליט מה חשוב ומה פחות.

הפוסט שרציתי להתייחס אליו מדבר על הנוהל הקבוע של פתיחת וריד ומתן נוזלים ליולדת דרך עירוי.

אי שם בשנות ה40 המאוחרות החליטו שיש לאסור על נשים בלידה לאכול או לשתות, מחשש שבמידה ויהיה צורך בהרדמה לניתוח, היולדת עלולה לשאוף את תוכן הקיבה. כיום, עם השימוש באפידורל וההתקדמות בכל הקשור לניתוחים, מקרים כאלה נדירים במיוחד ונוהל האיסור על אוכל ושתיה כבר אינו מבוסס ראיות והרבה בתי חולים נוטשים אותו.

ועדיין, גם בבתי חולים בהם מאפשרים לאישה לשתות ולאכול, נוהל העירוי עדיין בשימוש בחלק ממחלקות בתי החולים. במאמר שלה ד"ר דקר מסבירה על סוגים שונים של עירויים ומציגה תוצאות מחקרים אשר השוו לידות של נשים שקיבלו עירוי במינונים שונים והורשו או שלא הורשו לשתות במקביל. התוצאות מעניינות אך חלקיות שכן מעולם לא נעשה מחקר שהשווה נשים שרק שתו ללא עירוי לנשים שקיבלו עירוי ולא הורשו לשתות.

במחקרים האלה בדקו את אורך הלידה, הקאות במהלך הלידה, ניתוחים קיסריים וציון אפגר נמוך. חוקרים אלה לא בדקו את השפעת העירוי על הנקה - ועל זה רציתי לדבר כי זה נושא שממש לא נמצא במודעות לדעתי.

קודם כל חשוב להבין שכאשר אדם בריא מקבל עירוי של נוזלים, יכול להיווצר מצב בו הגוף צריך להתמודד עם כמות נוזלים גדולה מהרגיל והלב צריך לעבוד קשה יותר כדי לשנע את הנוזל הנוסף בגוף. תופעה כזו שכיחה יותר כמובן במקרים של מתן עירוי, שכן הנוזל מגיע ישירות לתאים ולא עובר דרך מערכת העיכול וכך פוגם ביכולת הגוף לשמור על איזון.


ואיך זה קשור להנקה? מצב של עודף נוזלים יכול לגרום קודם כל לנפיחות בשדיים, להקשות על הנקה (כאבים) ואף לגרום לעיכוב בהגעת חלב אם בוגר (לא קולוסטרום). הבעיה היותר חמורה בעצם היא משקל תינוק ראשוני שקרי, שמנופח באופן מלאכותי. הרי חלק מהנוזלים האלה מגיע בסופו של דבר אל התינוק.

תינוקות בדרך כלל נשקלים דקות ספורות לאחר לידתם, ומשקל זה נחשב למשקל הבסיס ממנו יחשבו האם התינוק ירד יותר מ7% ממשקל הלידה כעבור 3-5 ימים. במחקרים שנעשו לאחרונה גילו כי במצב בו האם קיבלה 2500 מ"ל או יותר של נוזלים בעירוי, משקל התינוק מנופח עם לידתו, התינוק עושה יותר פיפי כדי להיפטר מהנוזל העודף ומאבד יותר מ7% ממשקלו לאחר 3-5 ימים מהלידה - וזה תקין לגמרי.

הבעיה נוצרת כאשר הגורם המטפל באם ובתינוק, טיפת חלב למשל, מביע דאגה מאיבוד משקל שכזה והאמא מתחילה לדאוג שאין לה מספיק חלב. היא מקבלת ההמלצה לשלב הנקה עם תמ"ל, מה שיגרום לכמות החלב שהיא מייצרת לרדת באופן טבעי. כך יכולה אמא שקיוותה להניק באופן בלעדי למצוא את עצמה מוותרת על החלום הזה או מייסרת את עצמה עם שאיבות אינסופיות סתם כי היא קיבלה יותר מידי נוזלים בלידה!

לאור התוצאות, אותם חוקרים הציעו להשתמש במשקל התינוק כעבור 24 כבסיס לחישובים אחר כך ולהעלות את מדד ה7% ל10%. מעניין אם נשים מקבלות הסבר על העניין הזה בחדר הלידה? כמה דולות או מיילדות שמעו על כך?

אם נחזור לנושא הנוזלים בלידה עצמה, לסיכום ד"ר דקר כותבת כי יש לעודד נשים בלידה לשתות מספיק מים כדי לשמור שלא תגענה למצב של התייבשות, וכי שימוש בעירוי צריך להיות מותאם למקרה הספציפי, לצרכים ולהעדפות של כל אישה ואישה. חשוב לציין בהקשר הזה כי בלידות שמתרחשות מחוץ לבתי חולים וללא עירוי שיעור האבחנות על חוסר התקדמות וניתוחים קיסיריים נמוך בהרבה לעומת בתי החולים.


57 views

© 2017 כל הזכויות שמורות לליאור הדיה

0528458050

  • Facebook

רעננה